הרצל, בן שרה ואליהו, נולד ביום י"ג בטבת תשי"ד (19.12.1953)
בקיבוץ יזרעאל. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר היסודי
בבית-יוסף. אחרי-כן למד שנתיים בישיבת הכותל בירושלים.
הרצל נולד במעברת יזרעאל שליד עפולה, בה עבדו הוריו במשק
והסתפקו במנת חלקם יחד עם כל בני המשק. חייו של הרצל
בילדותו לא היו קלים, גם בגלל תנאי-החיים הקשים שסבלה
משפחתו וגם בגלל מחלות שתקפו אותו בשנות חייו הראשונות.
כעבור זמן עברו הוריו של הרצל עם ילדיהם למושב בית יוסף,
והחלו שם בחיים חדשים. האב עבד במשק והאם עזרה לו כפי
יכולתה. הרצל גדל והתחנך בבית-הספר במקום והכל חיבבו אותו
מאוד. כבר בגיל צעיר זה התגלו בו תכונות אופי ברורות: הוא היה
ביישן, צנוע ונחבא אל הכלים. לאחר שסיים את הלימודים
היסודיים החליט לעבור ללמוד בישיבה בירושלים, על-פי המלצתו של רופא. הרצל סבל
מקצרת והיה זקוק לאוויר יבש יותר. הוא החל ללמוד בישיבת הכותל, והיה בא הביתה
לחופשות מדי שלושה שבועות, לימי ששי ושבת. גם הוא וגם בני משפחתו, שהיה קשור
אליהם מאוד, ציפו לביקורים אלה בקוצר רוח. לאחר שסיים שתי שנות לימוד בישיבת
הכותל, החליט להפסיק את לימודיו והחל לעבוד במפעל למנועים ליד בית שאן, מתוך
שאיפה ללמוד מקצוע ולהשתלם בו, כדי שיוכל לפרנס את עצמו בעתיד. הוא קיווה לעבוד
במקצוע זה גם לכשיתגייס לצה"ל. הוא חיכה ליום גיוסו בקוצר רוח, האמין שיאהב את חיי
הצבא והכיר בחשיבותו של השירות בצבא.
הרצל גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1971 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר
שהשתלם בקורס למקצועות טנק שירת בתפקיד נהג-טנק, ואחרי-כן בתפקיד טען-קשר.
הוא שירת ברמת הגולן, ולמרות שסבל ממחלת הקצרת והיה מוגבל מעט בעבודתו, לא גילה
הרצל את דבר מחלתו לאיש, ועשה כל מאמץ כדי לעמוד בדרישות התפקיד ולהסתיר את
קשייו. למרות הפצרותיה של אמו שיעבור ליחידה אחרת, כדי שיהיה לו קל יותר, טען הרצל
שרצונו לשרת ביחידה קרבית וסירב להחליף את מקום שירותו. הוא אף סירב לבקש
חופשות לסיוע חקלאי, שהיה זכאי להן בתוקף היותו בן מושב, משום אהבתו הרבה לצה"ל.
הוא לא התאונן מעולם על שירותו, וגם הקשיים הפכו חלק מהחוויות שאהב בשירות.
בתקופות של חופשה לא שוחח הרצל על מעשיו בצבא, ולא אמר דבר בנושא צבאי. גם
כשנשאל היה מתחמק בעדינות ממתן תשובה, גם מתוך הכרתו בחובת שמירת הסודות
הצבאיים, וגם מתוך שלא רצה להתפאר במעשיו. גם כשזכו הוא ואנשי צוותו,
בתעודת-הערכה על השמדת טנק של האויב בתקרית שארעה בראש השנה, לא סיפר על כך
בבית, והוריו שמעו על הצלחותיו רק מפי חבריו. גם בצבא נשאר הרצל אדם מצניע לכת
ושקט, נעים-הליכות וממושמע, ובשל כך היה אהוב ביותר על מפקדיו ועל חבריו לצוות
ולפלוגה. במלחמת יום הכיפורים השתתף הרצל בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן.
במהלך הקרב שניטש על העיר קוניטרה ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), נפגע הטנק
שלו פגיעה ישירה והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בעפולה.
השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.